#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	קסז. מדוע בסוטה אמר ר' יהודה שאם היה לבה נאה לא היה מגלהו בעוד שבנסקלת אמר שהאשה נסקלת ערומה [חוץ משני פרקים], ומדוע לרבנן בסוטה אמרו שמגלה את לבה בעוד שבנסקלת אמרו שאין האשה נסקלת ערומה? 	לרבי יהודה בסוטה שמא תצא זכאית ויתגרו בה פירחי כהונה אבל כאן נסקלת, ואין חשש שיתגרה באחרות דגמירי שאין יצר הרע שולט אלא במה שעיניו רואות.<br>לרבנן בסוטה מגלים את לבה משום ונוסרו כל הנשים, אבל כשהיא נסקלת אין לך יסור גדול מזה.	סנהדרין מה.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	קסח. 1) מה עומקו של סתם בור 2) כיצד נאמר על בור ט' זה אב לניזקין הרי בור ט' אינו כתוב כלל? 	"1) כאן רש""י פירש שאינו פחות מי'. וכתבו התוס' (ד""ה מה) שבב""ק פירש רש""י שסתם בור י', ודעת ר""ת שסתם בור הוי יותר מי'.<br>2) תירצו התוס' דסברא הוא דכי היכי דעשרה אב למיתה משום שיש בו כדי להמית תשעה נמי אב לניזקין דיש בו כדי להזיק, אי נמי משום דכתיב תרי זימני בור ""כי יפתח איש בור או כי יכרה איש בור"" דדריש בירושלמי אחד בור למיתה ואחד בור לניזקין."	סנהדרין מה. ותוס'		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"קסט. אין לו גואל ב""ד מעמידין לו גואל. לאיזה ענין מעמידין? "	"רש""י (ד""ה משום) פירש לענין מיתה שגואל הדם ממיתו לרוצח שוגג שיצא חוץ לעיר מקלטו <sup>סא</sup>.<span style=""font-size: 12pt !important; color: #504f4b;"">
<br>סא.  ופירש הר""ן דבריו שהברייתא מיירי בין ברוצח במזיד בין ברוצח בשוגג, שיצא חוץ לעיר מקלטו, והובא לב""ד לדונו, שגואל הדם יטעון טענותיו בפני הב""ד על שראוי להמיתו, ושאם אין לו גואל הדם שב""ד יעמיד אדם אחר תחת גואל הדם שיטעון בחובת הרוצח, וג""כ כששפטו ב""ד את הרוצח למות, מצוה ביד גואל הדם להמיתו, ואם אין שם גואל הדם מצוה ביד אחר להמיתו, וכתב שזו כוונת רש""י.</span>"	סנהדרין מה:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	קע. באלו מומים באביו או באמו אינו נעשה בן סורר ומורה? (5) 	גידם. אילם. חיגר. סומא. חרש.	סנהדרין מה: 		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	קעא. מה דינו של מצורע שאין לו בהן יד ימין כשנקטעה 1) לאחר שנצטרע 2) לפני שנצטרע? 	"1) לת""ק אין לו טהרה עולמית. לרבי אלעזר נותן על מקומו ויוצא. לר""ש נותן על שמאלו ויוצא.<br>2) כתבו התוס' (ד""ה אין) שלכו""ע נותן על מקומו ויוצא. [ועי' מהרש""ל]."	סנהדרין מה: ותוס'		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	קעב. מה יוצא אם דורשים 1) בכלל ופרט 2) בכלל ופרט וכלל<br>3) בריבוי ומיעוט 4) בריבוי ומיעוט וריבוי? 	1) פרט היינו פירוש הכלל ואין בכלל אלא מה שבפרט.<br>2) כללא בתרא אהני לרבויי כעין הפרט.<br>3) המיעוט לא עקר את הכלל ממקומו אלא מיעטו במקצת, שלא תאמר הכל במשמע, אלא כגון זה הכתוב אחריו והדומים לו.<br>4) כשחזר וריבה ריבה הכל, ולא מתמעט מן המיעוט אלא דבר אחד שלא תראה בו שום דבר שדומה למיעוט.	סנהדרין מה: - מו.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	קעג. על אלו עבירות נתלים ומנלן? 	"לרבי אליעזר כל הנסקלים נתלים ולחכמים אינו נתלה אלא המגדף והעובד ע""ז.<br>רבי אליעזר דריש ריבויי ומיעוטי, והומת ותלית רבוי, כי קללת אלהים והיינו מקלל מיעוט, אי הוו מקרבי להדדי לא הוו מרבינן אלא עבודת כוכבים דדמי ליה בכל מילי, השתא דמרחקי מהדדי אהני לרבויי שאר הנסקלים.<br>רבנן דרשי כללי ופרטי, והומת ותלית כלל, כי קללת פרט, אי הוו מקרבי להדדי אמרינן אין בכלל אלא מה שבפרט, האי אין מידי אחרינא לא, השתא דמרחקי מהדדי אהני לרבויי עבודת כוכבים דדמי ליה בכל מילי."	סנהדרין מה: - מו.		
